הניטים התמסחרו? וזיכרון הזמן האמיתי
אני זוכרת את עצמי בגיל 16. יוצאת לזמן אמיתי שמה בשקית בצ ד את כל ה"אקססוריז" שהיתי רוצה לשים עלי( צמיד ניטים לידיים, חגורת ניטים, וליש בצד קבוע) היתי מחביאה את זה מההורים שלי . אחרי זה שהגעתי לגיל 17 כבר לא היתי עושה את זה בשושו.וככה זה הפך להיות כדרך קבע. מתלבשת בבית, מתאפרת שחור בעיניים ומראה להוריי זאת אני. אגב זה מה שעשה את הקשר שלי ושל ההורים שלי ככ חזק, יציב וכנה- כי לא הסתרתי שום דבר מהם. לא עם מי אני מסתובבת, לא מה אני מעשנת והכל לפרטי פרטים.לבית ספר גם היתי הולכת לבושה ככה . ואט אט זה הפך להיות הלבוש היומיומי שלי ולא רק ליציאות של ימי השישי .למועדון בתל אביב התמימות, ואת הגיל שעבר ככ מהר כמובן שאי אפשר לספר לא במילים ולא במיליון תמונות. הנסיעות לתל אביב באמצע הלילה, הטרמפים, השתכריות והחיי ההוללות :) גם לבנים היו מעילים ניטים. אורי בעלי עד היום שומר על המעיל ניטים שלו כפרט נוסטלגי מאד יקר לליבו. היום הכל שונה לגבי הניטים, מה שנקרה הם התמסחרו. היום לכל ילדה ממוצעת, היפסטרית וכל ילדה שחשה את עצמה טיפה מאגניבה הולכת עם ...